החלטה בתיק מ"ת 35731-03-12 - פסקדין

בפני בקשה למעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו בת.פ. 35709/03/12.

בדיון שנערך ביום 28/3/12 הודיע ב"כ המשיב כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, וביקש להורות על הזמנת תסקיר מעצר, בהסכמת ב"כ המאשימה.

הוגש תסקיר ק.מבחן ובו המלצה לחלופת מעצר בשני מקומות שונים. המשמורנים המוצעים נחקרו.

ב"כ המשיב ביקש להורות על שחרורו של המשיב לאור המלצת שירות המבחן. ב"כ המדינה מתנגד לשחרור וטוען שנסיבות המקרה, כעולה מחומר הראיות ומכתב האישום, מחייבות מעצרו של המשיב.  ב"כ המאשימה טוען כי קיים פער בין העובדות אליהן התייחס המשיב בתסקיר המבחן לבין העבירות המיוחסות לו, מבלי שבתסקיר תהא התייחסות או הסבר לפער זה. המשיב היתמם בפני ק.המבחן ואין לתת בו אמון, ובהעדר הבסיס של אמון אין להורות על חלופה, גם לא בתנאים מחמירים ובאיזוק אלקטרוני.

ב"כ המשיב טוען כי בתסקיר מובעת עמדתו של המשיב שכפר בנטען נגדו וזכותו לכפור בכתב האישום. הוא איננו רואה בעייתיות כלשהי בתסקיר. אין זה מתפקידו של שירות המבחן לקבוע אם המשיב דובר אמת או לא, וכן לא מתפקידו של שירות המבחן לקבוע שאם המשיב כופר, אין לתת בו אמון. אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועדיין זכותו של המשיב לכפור בעובדות כתב האישום. המדובר באדם נורמטיבי נעדר הרשעות קודמות, וניתן לתת בו אמון. החלופה המוצעת היא חלופה טובה. מאחר והמאשימה הסכימה שיוגש תסקיר ולא ציינה שהיא איננה כפופה להמלצות, יש לתסקיר משנה תוקף.

כתב האישום -

על פי עובדות כתב האישום, המשיב יחד עם אחרים קשרו קשר לבצע פשע. משיב אחר [שהדיון בעניינו טרם הסתיים] אסף את המשיב יחד עם משיב נוסף לרכבו ביום 11/3/12. המשיבים  הצטיידו ברובה מסוג קארל גוסטב, מחסנית ותחמושת, אותם הובילו ברכב. כמו כן, הצטיידו הנאשמים בכובעי גרב, מסיכות וצעיפים שהוחזקו ברכב ונסעו ברכב לעפולה, שם המתין להם נאשם נוסף. בהיותם במגרש החנייה ליד "אגד" פירקו הנאשמים, או מי מהם, בידיעת ובהסכמת האחרים, שתי לוחיות זיהוי מרכבים שחנו בסמוך והרכיבו את אחת הלוחיות על הרכב בו נסעו, במקום הלוחית המקורית, במטרה לשנות את זהות הרכב.

הנאשמים 1 ו - 3 והמשיב [שהוא הנאשם מס' 2] בתוכם, החזיקו, נשאו והובילו נשק ותחמושת. כמו כן, קשרו הנאשמים והמשיב בתוכם קשר לביצוע פשע, פירקו חלק מרכב ללא רשות מבעליו וזייפו או טשטשו סימני זיהוי של רכב.

למשיב 1 יוחסו עבירות בנשק, קשירת קשר, פירוק רכב ושינוי זהות של רכב או חלק רכב.

כאמור, המשיב מאשר כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו.

תסקיר -

בתסקיר ישנה התייחסות לעבירות המיוחסות למשיב, ההתייחסות הינה מינורית שאין בה כדי לשקף את העבירות שבכתב האישום. ק.המבחן לא התייחס לשאר העבירות המיוחסות למשיב ולא ביקש את התייחסותו של המשיב לכך.

כל שנאמר בתסקיר : " בהתייחסו לעניין החשדות טען כי את חברו המשיב 1 הכיר במכון כושר תקופה קצרה לפני האירוע הנדון. במהלך התקופה התיידדו ובילו יחד במקומות שונים, חברו הציע לו להתלוות אליו לטיול והוא הסכים. מוחמד טען כי לא היה מודע כי חברו מחזיק ברכבו נשק וכי הדבר נודע לו במהלך הנסיעה. לדבריו, בשל חששו שהוא עלול להיפגע, לא היה מסוגל לדבריו לנקוט בכל צעד".

ק.המבחן התרשם כי " המשיב מחובר לעצמו ולאשר עובר עליו, מסוגל להתחבר לרבדים רגשיים ולזהות את קשייו בלהיות אסרטיבי בנסיבות חברתיות ואשר הביאוהו לכשלונו ההתנהגותי, התרשמנו כי מגלה מודעות לחומרת מצבו המשפטי וההשלכות של ההליך המשפטי עליו..."

נראה לי כי התסקיר לוקה בשטחיות, איננו מתייחס ואיננו מתמודד עם מכלול העובדות והנסיבות כפי שעולות מכתב האישום,  ועל כן, הבסיס עליו מושתתות ההמלצות הינו בסיס לקוי וחלקי. 

אני מסכים כי אי נטילת אחריות על ביצוע המעשים בעת הכנת תסקיר מעצר וטרם משפט, איננה צריכה לעמוד לרעת המשיב, שעה שהוא נאבק על חפותו.

אין לצפות שנאשם יוותר לחלוטין על טענות ההגנה שיש בפיו וגם אין מקום לגישה הגורסת כי בכל מקרה שבו הנאשם איננו מודה בפני שירות המבחן בשלב המעצר במעשים המיוחסים לו, לא ניתן לאיין את מסוכנותו בדרך של חלופת מעצר. גישה זו חותרת תחת חזקת החפות העומדת לנאשם [ראה בש"פ 6826/10 עידו סמואל נ' מ"י].

אולם, יש ויש לצפות מקצין המבחן שלא להסתפק בקבלת תגובה שטחית ושהתסקיר יתייחס לכל העבירות המיוחסות ולנסיבות שבכתב האישום, גם אם יש פער בין גרסת הנאשם בפניו לבין המיוחס לו בכתב האישום.

בתסקיר שהוגש בפני ישנה התעלמות מוחלטת מנסיבות ביצוע העבירה ומעבירות נוספות המיוחסות בכתב האישום - קשירת קשר לביצוע פשע בצוותא, התעלמות מהימצאותם של אמצעים שונים - כובעי גרב, מסכות וכפפות. כמו כן, מתעלם התסקיר מהעובדה שחלק מהנאשמים פירקו מרכב אחר לוחית זיהוי והרכיבו אותה על רכבם. כל אלה מביאים את עבירות הנשק המיוחסים למשיב למדרג הגבוה ביותר של עבירות נשק.